מאמר עזר לטיול אסטרולוגי בגליל
של "צמח בר" במסגרת קתדרה.
מאת: זאב בן-אריה


 

אסטרולוגיה רומאית.
במאה השלישית לספירה הופכת האסטרולוגיה להיות דת המדינה של הרומאים. החוקר המובהק של התקופה הוא פרופסור פרנץ קומנט שכתב ספר על "האלים הרומאיים ואסטרולוגיה". הרומאים היו עובדי אלילים, היה להם פנתיאון של אלים, אלא שבשיא פיתוחו, במאה השלישית  פנתאון זה התמצה ב7 אלים עליונים ששולטים על 7 תחומי חיים שכוללים את הכל. כל דבר שקורה, כל פרח, כל חיה, כל תכונה, נכנס תחת השפעה של אחד מ7 האלים שמזוהים עם 7 כוכבי הלכת. הרומאים חילקו את הצמחים ל7 לפי החלוקה האסטרולוגית, את סוגי החיות ל7, את הצלילים בסולם המוזיקלי, את סוגי התנהגויות בני אדם, ואמרו ש7 ממלכות 7 האלים האסטרולוגיים שולטות על כל מעשי בני האדם. 7 אלים אלו מקבילים, כאמור, ל7 גרמי השמיים הנודדים.
 
האל הראשון הוא אפולו, שקשור לשמש: אפולו הוא אל שקשור להגשמה עצמית, אומנות, אישיות, לדרך שבה זורח כוכבו של אדם בעולם, כיצד אותו אדם משפיע, בא לידי ביטוי. אפולו הוא אל האור, התבונה, המוסר החברתי והאומנויות.
האלה השנייה היא דיאנה, אלת הירח: דיאנה היא אלה שקשורה לדרך שבה הסביבה משפיעה על האדם, כיצד האדם קולט את סביבתו, מגיב אליה, משקף אותה, כיצד פועלים אצלו האינטואיציה והאינסטינקט, ומכאן גם שדיאנה היא אלת חוכמה, אך גם אלת צייד.
האל השלישי הוא מרקורי: האל מרקורי, שליח האלים, הוא שליח מכונף וגם אל המסחר, הוא משפיע על התקשורת, תקשורת בן אישית, לימוד, מסחר, ריפוי וחוכמה. מרקורי, להבדיל, הוא גם אל הגנבים.
האלה הרביעית היא וונוס – נוגה: אלת האהבה משפיעה על היצירה, האומנות, המיניות והלידה. התחום שלה נרחב ומתחיל מהולדת ילדים ואהבת אם ועד אהבת אסתטיקה ויצירות אומנות. וונוס היא אלה חושנית הקשורה לפריון ליופי, להרמוניה ולרגש, היא נולדה מקצף הגלים.
האל החמישי הוא מאדים – מרס: האל הפטרון של הרומאים, הוא קשור לחקלאות, אך גם למלחמה. מרס שולט על תחומי המשפחה, הבית, קשרי הדם, וגם על הדרך שבה אדם מתמודד עם החיים, המקום שממנו הוא בא, המאבק שלו. לאספקט של המאבק שקשור למרס יש 2 פנים: האחד זה מאבק פסיבי הקשור למשפחה ולאדמה, יכולת הספיגה של האדם, ההתמודדות עם השינוי. האספקט השני הוא המאבק האקטיבי, המלחמה עם העולם, הכוח של האדם לגייס את האנרגיה העצורה בו למען מטרה מסויימת.
האל השישי הוא יופיטר - שהוא גם מלך האלים לפי הפנתאון הרומאי: יופיטר הוא דמות נשגבת, אידיאלית, וקשור, לכן, לחופש, להתרחבות, לאידיאלים. מתוקף תפקידו כמלך הוא קשור גם לצדק, אך גם ללימוד, לשינוי, לרוחניות. הדמות של המלך היא גם דמות אלוהית של גאולה, ולכן יופיטר היה גם, בהמשך, כוכבו של ישוע.
האל השביעי בפנתאון הרומאי האסטרולוגי - הוא סאטורן, סבא זמן. שבתאי, מתוקף היותו קשור לזמן הוא שולט על החומר, משפיע על הרצינות, כובד הראש, העקרונות, הקשיים שבדרך, וגם על הסיומות, על המגבלות, ועל המוות. שבתאי קשור להתמודדות.
לפי הרומאים כל אחד מהאלים האלו משפיע על זמן מסויים בשנה – לפי החלוקה האסטרולוגית המקובלת, וכן גם על יום אחד בשבוע. שריד לאמונה הזאת ניתן למצוא בשמות ימי השבוע בצרפתית, באנגלית, ובשפות לטיניות אחרות.
שמות ימי השבוע בצרפתית:
יום שני – לונדי – לונה – ירח
יום שלישי – מרדי – מרס
יום רביעי – מרקרדי –מרקורי
יום חמישי – ג'ודי – יופיטר
יום שישי – ונדרדי – וונוס
יום שבת – סאטרדיי – סאטורן (אנגלית)
יום ראשון – סאנדיי – סאן – שמש. (אנגלית)
הרומאים היו נוהגים לכוון את פעולותיהם לפי השפעתם של האלים בימי השבוע השונים, למשל, יום רביעי שהוא יום של מרקורי – אל הסוחרים, היה יום של מסחר.
האמונה הרומית ב7 אלים השולטים בעולם גררה הקמת מקדשים שונים לכל אחד מהשבע, ביצוע טקסים ופולחנים שונים לכל אחד מהשבע, חגיגת חגיגות שונות לכל אחד מהשבע.
 
גלגל המזלות ואסטרולוגיה ביהדות.
"אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו גדל!" (בראשית רבה י,7)
המתקבל לסנהדרין היה חייב להיות בעל ידע ב"מזלות ואיצטגנות (הרמבם, הלכות סנהדרין, פרק ב, הלכה א)
בבית אלפא ישנו אחד מבתי הכנסת העתיקים והיפים שבישראל, בית כנסת ששרד בחלקו מהמאה הרביעית, ועל רצפתו פסיפס ענק של גלגל המזלות, מהפסיפסים הגדולים והיפים שנמצאו בארץ.
מה לגלגל מזלות ולבית כנסת? תשאלו. והרי ידוע שהיהדות אוסרת עבודה זרה, והאסטרולוגיה נחשבת לכזאת. ובכן, מתברר שלא תמיד היה זה כך....
כשבני ישראל יצאו ממצרים הם התחלקו ל12 שבטים, לפי המשנה כל אחד מהשבטים הייה שייך לאחד
מ12 ההשפעות האסטרולוגיות. עדות לכך ניתן למצוא בברכת יעקוב לבניו, ברכת השבטים: בראשית מ"ט. להלן ברכת השבטים בהקשר האסטרולוגי שלה בהקשר האסטרולוגי:
טלה - בנימין - בנימין זאב יטרף. הזאב היה אחת החיות שסימלה את כוכב מאדים, כוכב מאדים הוא הכוכב המשפיע על מזל טלה. הזאב הוא גם חיית משפחה חמה וגם חיה טורפת – לוחמנית.
שור - יששכר - יששכר חמור גרם רובץ בן המשפתיים, ירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה. בבכרת יששכר באים לידי ביטוי תכונותיו של השור ושל מזל שור שהוא מזל של האביב. השור אוהב מנוחה ואת האדמה.
תאומים - שמעון ולוי - שמעון ולוי אחים כלי חמס מכורתיהם. האחים הם התאומים. מזל תאומים מושפע על ידי מרקורי שנחשב גם לאל הגנבים.
סרטן - זבולון - זבולון לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידון. הסרטן שוכן גם הוא לחוף ימים. והוא נע על צידו – ירכו. מזל סרטן מושפע על ידי הירח, וכך גם הגאות והשפל של חוף הים.
אריה - יהודה - גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה.
בתולה - אשר - מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. הסמל של מזל בתולה הוא השיבולים שמהם עושים את הלחם.
מאזניים - דן - דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. מאזניים קשורים לצדק, שזאת המידה שמתבקשת בדין.
עקרב - גד - גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב. תכונתו של העקרב שיש לו כוח פנימי שעוזר לו להתגבר על מכשולים בדרך שבה הוא כמו קם לתחייה מחדש מתוך האפר, כשם שמתואר כאן שבט גד.
קשת ודגים- יוסף –אפרים ומנשה- ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב. הכוכב המשפיע על מזלות דגים וקשת הוא יופיטר. מזל קשת הוא המזל הקשור לאבירות, דגים קשור גם כן לתכונת האבירות, אלא שאצל דגים היא פנימית. יופיטר מייצג אידיאלים, התרחבות, ואין כמו שבטי אפרים ומנשה, ממשיכי דרכו של יוסף, לייצג דרך זו.
גדי - נפתלי - נפתלי איילה שלוחה הנותנת אמרי שפר. הגדי מקפץ על ההרים, כמו האיילה, מתקדם מסלע לסלע, במקומות שאף אחד אחר לא יכול לעבור בהם, זו תכונתו של מזל גדי שמושפע על ידי סאטורן.
דלי - ראובן - ראובן בכורי אתה וראשית אוני, יתר שאת ויתר עוז פחז כמים, אל תוותר. מזל דלי הוא למעשה המזל של הדליי – זה הנושא את המים, מזל דלי קשור לאורנוס ולקורונוס. קורונוס – שבתאי הוא ראשית האון של האלים, האב הקדמון. לדליי יש מבט על, רגש אחווה אנושי, ויכולת לשנות. יש בו נשמה יתרה.
לפי המשנה כשיצאו בני ישראל ממצריים הם הלכו ב12 קבוצות, לפי החלוקה לשבטים, כשכל שבט נושא אתו דגל בצבע אחר. הצבע שהשבטים בחרו היה בהתאם להשפעה האסטרולוגית שאותה ייצגו.
יתרה מזאת, לכהן הגדול היה אפוד ועליו חושן ובו 12 אבנים. 12 האבנים היו קשורות, כל אחת, ל12 מזלות אסטרולוגיים, ואלו בתורם ל12 השבטים (כך טוען בן השאר גם יוסף בן מתתיהו).
המספר 12 הוא מספר שהביאו אתם בני ישראל ממצרים. במצרים התפתחו השיטות המספריות הקשורות ל12. החלוקה של היום והלילה ל12 חלקים, ואסטרולוגיה של 12 קבוצות כוכבים בשמיים (דוגמאות נוספות הם שנה של 360 יום בשנה, מעגל של 360 מעלות, וכו'..). 12 מופיע בטבע בצורה של 12 מחזורים – חודשים של הירח במחזור של השמש – שנה, ומכאן אולי החשיבות שלו. 12 גם קשור לשיטה מספרית המיוסדת על יחסי ה3 וה6, שיטה שנחשבה למקודשת מכיוון שמוצאים את היחסים שלה בפרופורציות של גוף האדם. 12 הוא גם מספר שמתמטית קל לחישוב. השיטה הקשורה למספרים של 6 נחשבה מקודשת במצרים.
בכנען ובמקומות אחרים בעולם האסטרולוגיה הייתה מבוססת על המספר 7 ולא על המספר 12. החשיבות של המספר 7 היא, בין השאר, שיש 7 גרמי שמיים שנראים נעים בשמיים על רקע הכוכבים הקבועים. ה7 הם: השמש, הירח ו5 כוכבי הלכת הנראים בעין. חשיבות נוספת הנה שישנם 7 צבעים בקשת, שסימלה בימי קדם את הברית שבין האלוהים לבין הארץ.
ואכן, בארץ ישראל חיו 7 עמי כנען, 7 שמקבילים, אולי, ל7 גרמי שמים. 7 עמים אלו צוו למלא את 7 מצוות בני נוח, וזה סומל על ידי 7 צבעים בקשת, שהיא הברית הקדומה שאלוהים כרת עם כל בני האדם. 7 עמים אלו נושלו ונורשו על ידי 12 שבטי ישראל, בזכות ברית מחודשת יותר שכרת אלוהים עם אברהם, ברית שבה אברהם עבר בין 12 בתרים, הלא היא ברית בן הבתרים.
במילים אחרות: האסטרולוגיה הוותיקה, הפרמיטיבית של 7 הוחלפה על ידי אסטרולוגיה חדשה, גבוהה יותר, של כוכבים, של12. ובמסגרת זו מקבל אברהם את ההבטחה שזרעו יהיה ככוכבים לרוב...
12 שבטי ישראל שכבשו את הארץ התנחלו, כל אחד בתורו, ב12 נחלות.
ההיסק שמייד עולה על הדעת מכל זאת הוא שאם 12 השבטים אכן מבטאים 12 השפעות אסטרולוגיות, כל כברת אדמה בישראל יש לה את ההשפעה האסטרולוגית הייחודית שלה, שמתאימה לשבט שהתיישב עליה. זה אומר שישראל היא כעין מיקרוקוסמוס של היקום כולו, כל ההשפעות השונות של גלגל המזלות קיימות בארץ. ישראל היא בדמות העולם כולו, והעולם הוא כמראה השמיים.
כל אזור בארץ הוא תחת השפעה אסטרולוגית אחרת לפי החלוקה של הארץ לשבטים. למשל, אזור בית אלפא הוא בתחומו של שבט יששכר תחת ההשפעה של מזל שור, מכיוון ששבט יששכר מזוהה עם מזל שור.
אם נסתכל רגע על מפת הארץ לפי קו המחשבה הזה הרי שהחלוקה להשפעות היא כדלהלן:
טלה – אזור הרי בנימין
שור – העמקים והגליל התחתון
תאומים – ירושליים ודרום הר חברון
סרטן – עמק זבולון מפרץ חיפה.
אריה – הרי יהודה וחברון.
בתולה – גליל מערבי
מאזניים – אצבע הגליל וגם אזור תל אביב
קשת – אזור השומרון
גדי – גליל עליון וגליל מזרחי
דלי – עבר הירדן
דגים – צפון השומרון
ביהדות, עד תקופת המשנה ובמיוחד בתקופה הקדומה, הייתה האסטרולוגיה מקובלת. יש לנו על כך מספיק עדויות במשנה ואף בתנ"ך. אלא שבהמשך הדורות, בתקופת המשנה, יצאו החכמים כנגד האסטרולוגיה, אולי כריאקציה לפופולאריות שלה אצל הגויים, והשתרשה גם הדעה שעם ישראל הוא מעל האסטרולוגיה, הוא נתון ישירות בידי האל, שהרי "אין מזל לישראל". מכל מקום במאה הרביעית והחמישית לספירה אנחנו מוצאים גלגלי מזלות ענקיים על רצפות בבתי כנסת, ביחד עם ציורי ארון הקודש, המנורה, ומוטיבים יהודיים ותנכיים אחרים. מעניין הדבר שבכנסיות מאותה תקופה לא נמצאו גלגלי מזלות, ולעומת זאת כיום נמצא גלגלי מזלות על רצפות בכנסיות (כמו, למשל בדורמיציון בירושלים) ולא נמצא גלגלי מזלות בבתי כנסת. אכן הגלגל (המזלות) מתהפך.
לפי הארכיאולוג מוטי אביעם, התופעה של גלגלי מזלות בבתי כנסת, היא תופעה ייחודית לישראל, כמו כן ההופעה של גלגל המזלות כפי שהוא מופיע בבתי הכנסת, עם הנשים שמייצגות את עונות השנה בארבע פינות ואל השמש במרכז, היא הופעה ייחודית לישראל, לפי דבריו פרופסור גדעון פרסטר חקר הרבה גלגלי מזלות בעולם העתיק ולא מצא בשום מקום משהו דומה, מה שזה אומר זה שהייתה כנראה מחשבה מסוימת מאחורי הכנסת גלגלי המזלות לבתי הכנסת, ומחשבה זו התבטאה בצורה המיוחדת של גלגלי המזלות.