צמח בר - טיולים וסיורים מיוחדים - הירדן התחתון מהמקורות ועד ימינו

צמח בר
טיולים וסיורים מיוחדים

073-7596708

  
צמח בר
 

הירשמו והשארו מעודכנים
להצטרפות לרשימת התפוצה רישמו את כתובת הדוא"ל  שלכם, ונעדכן אתכם בחדשות
(לאחר הרישום, תקבלו מייל
מאיתנו שעליכם לאשר אותו
לאימות והשלמת הרישום)




 
 
בקרו אותנו בדף הפייסבוק שלנו
צמח בר
   

הירדן התחתון מהמקורות ועד ימינו

דף הבית >> מאמרים >> הירדן התחתון מהמקורות ועד ימינו
חיליק אברג'יל,
אפרת פרבר ואבנר ונגוש
 
בשנים האחרונות נערך מחקר הידרולוגי וגיאוכימי מקיף באזור הירדן התחתון בראשותו של ד"ר אבנר ונגוש מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר כולל חוקרים ישראלים (הטכניון בחיפה והמכון הגיאולוגי בירושלים), חוקרים פלסטינאים (אוניברסיטת אל-קודס באבו דיס) וחוקרים ירדנים (אוניברסיטת ירדן בעמאן). במסגרת המחקר נאספו נתונים רבים ששפכו אור על מצבו העגום של הירדן התחתון כיום, והגורמים לכך.  בשורות הבאות ננסה לבחון את מצבו של הירדן כיום ולענות על השאלה האם בעבר היה הירדן נהר איתן שוצף וקוצף או אולי מאז ומעולם היה נחל קטן שקיבל בטעות כבוד השמור לנהרות עצומים.
 
הירדן בראי המקורות - חיליק אברג'ל
בטרם נדון במצבו של הירדן כיום נבחן את הירדן מתוך עיון במקורות. דומה שאין זו הפעם הראשונה שמראהו העלוב של הירדן נותן תחושה רעה, גם כשזרם במלוא אונו  רואיו ומבקריו העדיפו לזלזל בו.
הירדן מוזכר בתנ"ך יותר מכל נהר אחר. לאורכו (ובמיוחד בחלק התחתון) קרו אירועים ניסיים רבים.
אברהם ויעקב חצו אותו בדרכם לארץ האבות. יהושוע ובני ישראל חצו אותו מול יריחו בדרך לכיבוש ארץ ישראל (יהושוע ג). אליהו הנביא  עלה במרכבתו השמיימה מן הירדן (מלכים ב ב ז-טו).
הירדן ראה, אם כן, עשרות אירועים וחזיון דרמטיים ועל כן מקום של כבוד לו במקורותינו.
אינני זוכר, עם מטיילנו, קולות של התפעמות ממראה הירדן. הזרימה החלשה והעכורה, הצמחייה המשתלטת, העזובה והנוף המדברי אינם מחמיאים לירדן בטח כנהר.
אחד מן הביקורים המיוחדים בירדן מתואר בספר מלכים ב (פרק ה').
נעמן שר צבא ארם מתואר במקרא כ"איש נשוא פנים", "גיבור חיל" ועוד. בסוף פסוק זה מזכיר המקרא גם את היותו מצורע. עובדה זו איננה רק אמירה בעלמא, היא תשמש כציר מרכזי בסיפור כולו.
מחלת הצרעת איננה סימפטית  ומעוררת דחייה אצל רואיה. מדוע איש כמו נעמן חלה במחלה? קשה לדעת, רמז לזה כבר קבלנו בפסוק הראשון. נעמן הוא " נשוא פנים".
איך מתמודדים עם מחלת הצרעת?
הפרק מספר על נערה קטנה שנשבתה ושרתה את אשת נעמן. אותה הנערה מייעצת לאשת נעמן לשלוח אותו לאלישע הנביא. בעוד נעמן (פס' ט') עומד נוכח ביתו של אלישע עם פמלייתו, סוסיו ורכביו בוחר אלישע לשלוח לו שליח המבשר לו את המרשם כנגד המחלה רחיצה בירדן שבע פעמים.
נעמן המופתע כועס. ובצדק. איך הייתם מרגישים לאחר נסיעה ארוכה למישהו שציפתם ממנו רפואה והוא פותר אתכם על ידי שליח בפתרון הנראה לא רציני.
נהר הירדן ומידת הצניעות
אינני מכיר היום אמיצים שהיו מתרחצים בירדן בטח שלא בחלקו התחתון. גם אז זו לא הייתה חוויה מרנינה. תגובתו של נעמן היא מן היפות בעיני בתנ"ך.
אחלק את התגובה (מלכים ב, ה פסוקים  יא-יב) לכמה משפטי משנה:
"ויקצוף נעמן וילך"
"ויאמר הנה אמרתי אלי: יצא יצוא ועמד וקרא בשם ה' אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצורע"
"הלא טוב אמנה ופרפר, נהרות דמשק, מכל מימי ישראל"
"הלא ארחץ בהם וטהרתי"
"ויפן וילך בחמה"
נעמן, המופתע, ציפה לתרופת פלא, או קמיע מיוחד שיפתור את מחלתו  בדרך לא קונבציונלית. אם זה עניין של רחיצה, אומר נעמן, נהרות דמשק טובים, יפים וזרימתם איתנה בטח מן הירדן.
מדוע השתכנע בסופו של דבר נעמן לרחוץ בירדן? מהו מוסר ההשכל של הסיפור הזה?
נעמן איננו מבין שפעולת הרחיצה איננה מועילה כשלעצמה. מחלת הצרעת איננה מחלה של ניקיון גוף הנפתרת דרך רחיצה. את זה ניתן לעשות בנהרות רחבים, עמוקים ומרשימים יותר.
צרעת היא מחלה הבאה על שחצנות. נעמן הוא נשוא פנים, אלישע מאלץ את נעמן להתרחץ בנהר צנוע, פשוט, ירוד (ירדן  יורד מדן). מי שמוכן להתלכלך בירדן ומוכן ל"ירידה בתנאים", מן הסתם איש צנוע וראוי להיפתר ממחלה זו. נעמן (וגם אנו) אינו מבין את מוסר ההשכל בהוראתו של אלישע בהתחלה. התוצאה  מדברת בעד עצמה.
ומה אתנו?
נכון הוא דלוח, עכור ובקושי זורם. הוא הכי נהר שיש לנו ובדמנו הוא הכי זורם.

זרימת הירדן ותהליך ההתיישבות בבקעת הירדן - דר' אפרת פרבר ודר' אבנר ונגוש
אורכו של נהר הירדן הצפוני והדרומי, ממקורותיו בצפון ועד ים המלח כ- 250 ק"מ בקו אווירי, אולם פיתוליו הרבים מגדילים את אורכו לכדי 330 ק"מ (תה"ל, 2000). אגן הירדן העליון, המקבל את מימיו מנחלי החצבני, הבניאס ודן, זורם ממורדות החרמון ומתנקז אל הכינרת. אגן הירדן התחתון משתרע בין ימת כינרת בצפון וים המלח בדרום, לאורך קו אווירי של 105 ק"מ. בפועל, אורך תוואי הזרימה המפותל בקטע זה כ- 200 ק"מ. בצפון הבקעה הרום הוא 200 מטר מתחת לפני הים, והיא הולכת ומשתפלת לעבר ים המלח (410 מטר מתחת לפני הים). שטח אגן ההיקוות כ- 17,660 קמ"ר (תה"ל, 1995). שטח זה כולל בתוכו ארבעה אגני היקוות: (1) אגן הכינרת – 2,730 קמ"ר (2) אגן הירמוך - 6,800 קמ"ר (3) אגן ירדן מזרחי – 6,170 קמ"ר ו- (4) אגן ירדן מערבי – 1,960 קמ"ר. משטר הזרימה של הירדן התחתון בעבר אופיין בספיקות בסיס שנתיות ובזרימות שטפוניות, כאשר התורמים העיקרים היו נחל הירמוך וגלישות מהכינרת. כמות המים הממוצעת שזרמה בירדן התחתון הסתכמה בכ- 1400 מלמ"ק (מליון מטר קוב)  לשנה (Salameh, 1996).
ספיקות אלו  השתנו עם התקדמות תהליך ההתיישבות בבקעת הירדן משני עבריו של הנהר. מקור המים העיקרי – הכינרת- נחסם לחלוטין עם הפיכתה למאגר המים של מפעל המוביל הארצי וסגירתו של סכר דגניה. סכר זה שינה את הכינרת מאגם מנוקז לאגם סגור ואת נהר הירדן הפרידה לשני חלקים מנותקים, צפוני ודרומי. פרט לשנים גשומות ביותר (פעם אחרונה בשנת 1991), אין שחרור של מי כינרת דרך סכר דגניה אל הירדן התחתון.
בניית סכרים על ידי, הסורים והקמת מפעל הע'ור הירדני גרמה לתפיסת עיקר הזרימה של נהר הירמוך ויובליו המזרחים של נהר הירדן. מי המוביל המלוח, המנקז מספר מעיינות מלוחים בשוליה המערביים של הכינרת, וביוב אזורי הממשיכים לזרום למורד הירדן, מהווים כיום את זרימת הבסיס בספיקה כוללת של כ- 20 מלמ"ק לשנה (הולצמן, 2002).
ניצול מקורות המים של הירדן והגברת השאיבה לאורכו מסכנת את עתידו של הירדן כנהר לאורך זמן. בעיקר מתבטאת ההשפעה בעליה חדה במליחות מי הירדן וירידה מתמשכת בספיקות הנהר, במוצא הירדן אל ים המלח נמדדו ספיקות של 120 מלמ"ק לשנה (כ- 10% מהספיקות שזרמו בעבר).
ניצול מי הירדן
ההשקיה משני צידי הנהר נעשית בעיקר על ידי מי ירדן בתוספת מי מעיינות (בצד המערבי), מי תעלת הע'ור ומי ביוב מטופלים (בצד המזרחי). כיום, היקף השאיבה על ידי ישראל גדול מהשאיבה על ידי ירדן. פרק נכבד בהסכם השלום בין ישראל וירדן (1994) דן, בנוסף לשימור ושיקום הנהר, בהגדרה מחדש של חלוקת המים בין שתי המדינות. עיקרון החלוקה כפי שמנוסח בהסכם משווה את זכויות השאיבה של ירדן לאלו של ישראל "בתנאי שהשימוש במים אלו לא יפגע בכמות או באיכות המים אשר בשימוש ישראל". כמו כן, הסכם השלום מחייב הפסקת ההזרמה של מי ביוב לנהר הירדן, והתפלת מי המוביל המלוח המספק את זרימת הבסיס בחלקו הצפוני של הנהר. שילוב של רצף שנים שחונות וקיום סעיפי ההסכם הדנים בנושא המים, עלול להוביל לשינויים דרמטיים במערכת ההידרולוגית של אגן הירדן הדרומי שימנעו את האפשרות לנצל את המים לשימושי חקלאות ויגרמו לפגיעה אנושה במערכת האקולוגית שהתפתחה סביב הנהר. כבר כיום ניתן להבחין בהשתנות אופיו של הנהר בשנים האחרונות מנהר זורם לנקז מים שוליים, בו התפתח נוף החי והצומח התואם את השינויים הללו. עצי הערבה המחודדת, המאפיינים צמחיה של גדות נחלים מתוקים, נעלמו ובמקומם הופיע סבך עצי האשל המעדיפים מים וקרקעות מליחים. סבך הקנה בגאון הירדן סוגר על האפיק ומצר את שטח פני המים הפתוחים וזאת בהיעדר שטפונות חזקים בחורף שהיו בדרך כלל "פותחים" את האפיק להתחדשות הצומח והנוף באביב (תה"ל 2000).
השפעות אלו יחריפו ככל שתימשכנה שנות הבצורת במקביל להמשך ניצול מי הירדן ומקורותיו על ידי המתיישבים משני עבריו של הנהר.
 
מקורות
הולצמן, ר., שביט, א., סגל, מ., ונגוש, א., פרבר, א., גבריאלי, א,. וגלזמן, ה., מאי 2002. מדידות ספיקה בנהר הירדן הדרומי. מים והשקיה- ירחון ארגון עובדי המים. מס' 423, 17-14 עמ'.
תה"ל, נציבות המים – אגף תכנון. 1995. הטיית מים נחותים מאגן הירדן, דו"ח התקדמות מס' 2, 90 עמ'.
תה"ל, נציבות המים – אגף תכנון.  יולי 2000. זרימות בנהר הירדן התחתון. דו"ח מס' 6130, 44 עמ'.
Salameh, E. 1996. Water Quality Degradation in Jordan, Royal Society for the Conservation of Nature, Amman,Jordan.
 
 
לעיון נוסף:
י' שפנייר, י' רוזנסון, מקורות על מקומות, מורשת ישראל בשדה, ירושלים תשס"ג, עמ' 207-195.
א' סופר, נהרות של אש, המאבק על המים במזרח התיכון, תל אביב 1992, עמ' 164-131.
צמח בר     ::    לב-אור, בית הלל 28, תל אביב    ::       טלפון:  073-7596708
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
דואר אלקטרוני: 
  info@tbar.co.il                כל הזכויות שמורות © 2009 צמח בר
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus