צמח בר - טיולים וסיורים מיוחדים - טיול בתל אביב – מכיכר דיזנגוף לכיכר ללונדון

צמח בר
טיולים וסיורים מיוחדים

073-7596708

  
צמח בר
 

הירשמו והשארו מעודכנים
להצטרפות לרשימת התפוצה רישמו את כתובת הדוא"ל  שלכם, ונעדכן אתכם בחדשות
(לאחר הרישום, תקבלו מייל
מאיתנו שעליכם לאשר אותו
לאימות והשלמת הרישום)




 
 
בקרו אותנו בדף הפייסבוק שלנו
צמח בר
   

טיול בתל אביב – מכיכר דיזנגוף לכיכר ללונדון

דף הבית >> מאמרים >> טיול בתל אביב – מכיכר דיזנגוף לכיכר ללונדון

מכיכר לכיכר - על הסיגנון הבין לאומי מאת נילי פרי - מורת דרך

תחילת המסלול: בכיכר דיזינגוף, סמוך למלון "סינימה"  (קולנוע אסתר לשעבר).
נפתח במבט על הכיכר והבתים המקיפים אותה. כיכר דיזינגוף תוכננה על ידי אחת מהארכיטקטיות המובילות באותן שנים (תקופת המנדט) ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות לעיצוב המקום. ייחודה של הכיכר היא ההתייחסות לכיכר כמכתיבה את מבנה הבתים המקיפים אותה. גם היום ניתן לראות בבירור את המבנה המעוגל של קירות הבתים הפונים לחזית, המתייחסים לכיכר בקו מעוגל תואם.  הקו העגול מהווה חלק מהסגנון הנהוג באותה תקופה : הסגנון הבינלאומי. רצף הבנייה בסגנון זה, הוא שהקנה לעיר את התואר "אתר מורשת עולמי" ע"י אונסק"ו בחודש יולי 2003.
הסגנון הבינלאומי הינו סגנון מודרני, המאפשר בניה מהירה וזולה, שהתאים לצרכים של תל אביב ההולכת ונבנית באותם ימים. העלייה החמישית (1931-1939) הביאה לעיר אלפי עולים מגרמניה ("היקים") ובמקביל נוספו לעיר יהודים רבים, שעברו מיפו לתל אביב בשל המרד הערבי (1936-1939) והמאורעות שהיו חלק מהמרד. קצב הגידול המהיר הביא לכך  שהעיר תל אביב נזקקה לבניה מהירה וזולה ולפיכך גייסה לצרכיה את הסגנון הנהוג באירופה באותו זמן – הסגנון הבינלאומי.
הסגנון הבינלאומי מורכב משתי אסכולות עיקריות : הבאוהאוס ו"רוח חדשה" על פי לה קורבוזיה.  הבאוהאוס (שפירושו "בנו בתים")הינו שמו של בית ספר לאדריכלות בגרמניה בימים שבין שתי מלחמות העולם. הבאוהאוס הביא בשורה של בניה פונקציונלית, ללא קישוטים, כאשר העיטור של הבניין נעשה מתוך הפונקציונליות שלו. הקו המנחה כבר איננו הסימטריה, כפי שהיה נהוג, את מקומו תפסה הרגולריות, קרי החזרתיות. האלמנטים החוזרים (חלון, מרפסת) יכולים להשתנות בין הקומות של הבניין אך יחזרו על עצמם בקו הקומה. החזרתיות עשויה להופיע בבניין הסמוך.
העיקרון החשוב ביותר של הסגנון הבינלאומי הוא בהיותו  אדריכלות המטפלת בראש וראשונה בחלל ולא במאסה. החלל והשימוש בו יכתיבו את המבנה. כך, למשל, לחדר המדרגות תהיה צורה מובחנת, הפונקציה (שימושים) של החללים ישתקפו מתוך הבנייה. 
האדריכל לה קורבוזיה (שארל-אדואר ז'אנרה) קבע אף הוא קריטריונים על פיהם יש לתכנן את המבנים ברוח החדשה של התקופה : תוכנית חופשית וחזית חופשית. החופש בתכנון הוא תולדה של הבנייה בבטון מזוין, טכנולוגיה שאפשרה לבנות מבלי להתחשב במיקום הקירות. מבנה השלד הוא התשתית, והאדריכל חופשי לקרוע פתח בקיר בכל מקום שיבחר, לחלון או דלת, בכל גודל שיבחר. השחרור בתוכנית ממגבלות הקירות נושאי הבניין וממגבלות החומר, הם המסר החדש. כך גם החזית של המבנה אינה תלויה בקיר, אלא ניתן למקם אותה לפני העמודים של השלד או מאחור, ניתן "לתלות" מרפסות מעבר לקו הקיר : תוכנית חופשית.
רעיון נוסף של לה קורבוזיה היה חלון פס : יצירת פס סביב קו הבית על ידי קו החלונות (באירופה בנו חלונות רחבים וגדולים, שבארץ צומצמו לפתחים קטנים יותר, בגלל החום והקרינה החזקה). חלון הפס היווה מעין סרט הקושר את הבניין סביב ומוסיף אלמנט קישוטי (כמו מתנה עטופה בסרט) שבמהותו הוא פונקציונלי והקישוט הוא תוצר לוואי.
שני עקרונות נוספים של לה קורבוזיה הפכו סימן היכר בבניה בתל אביב : בית בנוי על עמודים והגג השטוח. התפיסה המקורית דיברה על המשך הרחוב לתוך מרחב  הבית, כאשר הגינה הירוקה של הרחוב תימשך אל מתחת הבית ותיצור עיר מרחפת בתוך גנים. גן על גג שטוח הינו המשך של אותו רעיון. בתל אביב הפכו הגגות השטוחים למקום מפגש או מקום הכביסה, אך כיום ניתן לראות יותר ויותר בתים שחוזרים לרעיון המקורי של גן על הגג.
בתל אביב נוצר סגנון ייחודי לעיר בשל היותה עיר חמה לשפת הים התיכון : מעל החלונות שימשו הקרניזים (בליטות) להצללה, כך שבימי הקיץ החמים היה החדר מוצל אך מואר דיו. והאלמנט הנוסף היה פס האיוורור שחצה את מעקה המרפסות, שהיווה אלמנט קישוטי בצד היותו אפשרות לכניסת רוח למרפסת החסומה במעקה הבנוי. פס זה הצטרף לקווים המתוחים לאורכו או לרוחבו של המבנה ומעטרים אותו. קישוט נוסף נוצר ממשחקי אור-צל של המבנים הבולטים (קרניזים, מרפסות) שהצלו על הקיר והוסיפו אלמנט נוסף מעניין.
תל אביב אימצה אל חיקה את הסגנון הבינלאומי על מרכיביו השונים. לעיר לא היו מסורות בנייה משל עצמה, וקל היה לאמץ סגנון שהתאים לצרכים כאמור : בניה מהירה, זולה ועממית, מה עוד שהגישה האירופאית בעיקרה ומסר המודרניות הגלום בה, התאימו לעיר ההולכת ונבנית בשנות השלושים של המאה העשרים.
לאחר שהבנו את עקרונות הבנייה של הסגנון הבינלאומי, נוכל לבחון כיצד הוא בא לידי ביטוי בכיכר דיזינגוף. כדי להתרשם כיצד נראתה הכיכר באותן שנים, ניכנס למלון "סינימה", (לאחר קבלת רשות  מאנשי המקום). שם בבניין שנבנה (1939) על ידייהודה מגידוביץ', מחשובי הבונים בתל אביב באותן שנים, נוכל לראות תמונות של הכיכר בימים של לפני השינוי, וניתן גם לבקר בתערוכה המציגה את סיפורו של הבניין ועברו כבית קולנוע, ואפילו תצוגה של בקבוק הטמפו הישן, כזה שהיו מגלגלים במורד המושבים.
מכיכר דיזינגוף נמשיך לרחוב בן עמי 14, שם נעמוד מול בנין קופת חולים לשעבר. המבנה בנוי אף הוא בסגנון בינלאומי, וממשיך להתייחס אל הכיכר בצורתו המעוגלת. המבנה מהווה מעין מעטפת חיצונית לכיכר העגולה וכך ממשיך גם הבניין שלידו – שנבנה כבית "תיאטרון אוהל".  בנין קופת חולים שנבנה על ידי יוסף נויפלד (1937) מדגיש את הפונקציונליות של המבנה ומביא אותו לידי ביטוי בבנייה : הקומות התחתונות שימשו כמחסני תרופות ולכן בנויים שונה מהקומה העליונה ששימשה למשרדים ויש בה מרפסות ודלתות גדולות. כאמור – השימוש, הפונקציה של החלל כמכתיבה את צורתו.
ברחוב פרוג בבית מספר 5 נמצא בית המכונה "בית התרמומטר". האלמנט הבולט ביותר במבנה הוא חדר המדרגות, הבנוי כעין רדיאטור, שתפקידו להדגיש את חלל המדרגות ואת צינון המבנה. חדר המדרגות אף יוצר משחקי אור וצל מיוחדים.  כאן גם ניתן לראות את הגג - גינה, כפי שהציע לה קורבוזיה.
משם נמשיך לרחוב פרישמן, הבניין שמצוי בין רחובות פרוג ודוב הוז נבנה על ידי הבולט מבין תלמידי בית הספר באוהאוס בגרמניה  שפעלו בתל אביב : אריה שרון. המבנה כולל דירות רבות ונקרא "מעונות עובדים" שמספרם ד-ה-ו (מה שהיקנה לפסג' הסמוך בפינת דיזינגוף את השם פסג' הוד). מספר מבנים של מעונות עובדים נבנו בתל אביב, ומהווים עד היום גורם משיכה לאנשים המחפשים פינה שקטה וירוקה בתל אביב. הבתים בנויים סביב חצר פנימית, בה ניתנו השירותים לדיירים (גן ילדים, מרפאה, צרכניה) ואפשרו לילדים לשחק בגינה בסביבה בטוחה. המעונות נבנו עבור פועלים אך אלה ידם לא השיגה לקנות דירות בשכונות הצפוניות, וכך בין התושבים של מעונות עובדים "הוד" אנו מוצאים את לוי אשכול, יוסף שפרינצק, מרדכי נמיר ואברהם שלונסקי.
ברחוב פרוג, אחרי מעונות עובדים, ניצב לוח הנצחה לאנשי רוח ותיאטרון שהתגוררו במתחם בו אנו מטיילים. שמות  מוכרים יותר ופחות, עם ציון הכתובת בה גרו, מונצחים בלוח זה. 
במעבר שליד הלוח נחצה לרחוב דוב הוז ונמשיך ישר ברחוב מאפו. זהו שם הרחוב כיום אך בראשית ימיה של תל אביב נקרא הרחוב "הגליל". זאת משום שהרחוב היה קרוב ביותר לגליל... זה הצפון הרחוק של העיר בראשית שנות השלושים, ושם הרחוב נשתמר  בשמו של בית המרקחת בפינת רחוב בן יהודה "בית מרקחת הגליל".
מול בית המרקחת, בקיר הבית הפינתי - לוח שיש המספר כי בבית זה התגורר הצייריוסף זריצקי. הבית המקורי היה מוקף גדר אדומה ועליה שלט "ד"ר סוניה זריצקי, רופאת שיניים". זריצקי צייר בעיקר אקוורלים וצייר פעמים רבות את הנוף הנשקף מדירתו לכיוון מזרח אל הגבעות עליהן עומדת היום רמת גן. זריצקי הוא דוגמה לאנשי התרבות שליוו את תל אביב בשנות התפתחותה וצמיחתה המהירה.
לרחוב בן יהודה קראו בהלצה "בן יהודה שטראסה" כיוון שרבים מדייריו היו אנשי העלייה החמישית, יוצאי גרמניה, וכזה היה אופיו של הרחוב.
נמשיך ברחוב בן יהודה. מבנה הסופרסל בצד המערבי מהווה אף הוא ציון דרך בדרכה של תל אביב. בסוף שנות החמישים הגיעו שני משקיעים קנדיים, שהחליטו לפתוח סופרמרקט ראשון בעיר. הדבר עורר תרעומת רבה בקרב החנוונים של תל אביב שחששו לפרנסתם והביעו את דאגתם בהפגנה גדולה מול המקום המיועד. הסופרסל הוקם, המכולות נותרו על מקומן, ומאז הוקמו סופרמרקטים נוספים, אך לזה כאן, בנוסף לתואר הראשוניות מייחסים סגולה נוספת : מקום מפגש מוצלח לפנויים פנויות...
מעל מבנה הסופרסל עומד בית בן 8 קומות בנוי על עמודים. זהו "גורד השחקים" הראשון של תל אביב. הוא נבנה על ידי נחום זולוטוב בסוף שנות החמישים, והיה מבנה המגורים הגבוה הראשון בעיר. מאז, השמים הם הגבול...
נמשיך לרחוב גורדון ונפנה לרחוב רופין. כאן באה לידי ביטוי הבנייה על עמודים ביתר שאת. כאשר מנסה זאב רכטר לאשר בנין על עמודים בשנת 1933, מערימה עליו ועדת התכנון קשיים רבים. לבסוף אושר הבית (ברחוב רוטשילד) ועם הזמן הפכה בנייה על עמודים לבנייה המועדפת על העירייה. לכן, האזור הצפוני בו אנו נמצאים, שנבנה מאוחר יחסית, משקף נטייה זו וניתן לראות בתים רבים על עמודים. 
נמשיך עד לשדרות בן גוריון (אפשר ללכת ברחוב ארנון המקביל, ולעבור ליד הבית שללאה גולדברג) שם נפנה מערבה לים.  שדרות בן גוריון נקראו בעבר שדרות קק"ל, והן חלק מתוכנית העיר שהציע מתכנן הערים סיר פטריק גדס, על פי בקשת ראש העיר מאיר דיזינגוף. התוכנית נערכה בשנת 1925 ואושרה כעשור מאוחר יותר. התוכנית כללה רחובות אורך  (צפון- דרום)  רחבים להזרמת התנועה, ורחובות רוחב (מערב- מזרח) שתפקידם, בנוסף למעבר תנועה, לאפשר לזרימת הבריזה לתוך העיר. בתוך כל משבצת שנוצרה ממפגש רחובות האורך והרוחב, תכנן גדס רחובות צרים וקצרים ושכונות פנימיות שקטות, כשבכל אחת מהן גינה ציבורית. את המבנה כולו עטפה שדרה של עצים, במבנה חצי קשת, שראשיתה בשדרות  רוטשילד בדרום, המשכה דרך שדרות ח"ן, וסופה במערב בשדרות קק"ל (בן גוריון). השדרות אכן קיימות וכיום הן תשתית למסלול האופניים שהוכן בעיר.
בשדרות בן גוריון נמשיך מערבה לכיכר אתרים. הכיכר מהווה דוגמא לבנייה מודרנית אחרת, כבר לא הסגנון הבינלאומי של שנות השלושים אלא סגנון הברוטליזם של שנות הששים. (מתכנן הכיכר יעקב רכטר, בנו של זאב רכטר שהוזכר). מכאן ניתן לראות את קו החוף התל אביבי, הסגור על ידי שורת מלונות החוסמים את הנוף והרוח. המלונות הוקמו לאחר קום המדינה, כאשר איזור החוף היה פנוי ליוזמות נדל"ניות משום שתל אביב לא התייחסה לפוטנציאל החוף (העיר שנבנתה עם הגב לים...). מאיר דיזינגוף ראה בחוף איזור מתאים לתעשייה ואכן באיזור כיכר אתרים היו מפעלים שונים (מפעל עיבוד עורות ומפעל אריגה). בנוסף, הייתה במקום שכונה שצמחה בזמן המרד הערבי, שכונת מחלול. שכונה של פליטים יהודים מיפו שבאו לעיר לחפש מקלט, והתיישבו במקום שלא שייך לאיש (אדמת מחלול). פינוי השכונה ושרידי בתי המלאכה אפשרה את בניית כיכר אתרים בצורתה הנוכחית. יש הרואים בכיכר של היום פיל לבן , מיותר ומכוער, המנתק את השדרה מהים, בניגוד לתוכנית גדס המקורית.
בכיכר אתרים נסיים את הסיור. מי שכוחו עדיין במותניו, יכול להדרים לאורך הטיילת עד לכיכר נוספת, כיכר לונדון, ושם למצוא אנדרטה יפיפייה, המספרת את סיפור המעפילים לארץ ישראל, מ"ולוס" (1934) ועד ספינת "אגוז" בשנת 1960.
כתבה: נילי פרי – מורת דרך, מדריכה בתל אביב.
מתוך עלון למדריך הטיולים של החברה להגנת הטבע באדיבות יהודית בר נתן

לקריאה נוספת :
ניצה סמוק מצגר, בתים מן החול.
אבא אלחנני, המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20 (1998)
לה קוררבוזייה,לקראת ארכיטקטורה, הוצאת בבל 1998
שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת, משהב"ט, (1992) (יוסף זריצקי)

 
צמח בר     ::    לב-אור, בית הלל 28, תל אביב    ::       טלפון:  073-7596708
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
דואר אלקטרוני: 
  info@tbar.co.il                כל הזכויות שמורות © 2009 צמח בר
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus